ג'וזף פילאטיס

 

ג'וזף פילאטיס נולד בשנת 1880 בגרמניה, היה ילד חולני סבל מקדחות נגעים ואסטמה.

הדחף שלו להילחם במחלותיו הביאו אותו לפתח את גופו ע"י פעילות גופנית, צלילה, התעמלות בחדר כושר ועוד.

הוא למד סוגי תרגילים ופילוסופיות מהמזרח והמערב והושפע מהמשטרים היוונים והרומאיים העתיקים. בשנת 1912 נסע ג'וזף לאנגליה, לאחר שנגמרה מלחמת העולם הראשונה יחד עם אזרחים גרמנים נוספים נעצר ונכלא במחנה באי “Man” ושם למעשה החל לפתח ולתרגל את תוכנית האימונים שלו. הוא החל לפתח מנגנון לריפוי ושיקום מוגבלים וחולים וקיבל קרדיט על כך שסייע בתהליך החלמתם של הנפגעים במלחמה. בתום המלחמה הוזמן פילאטיס להדריך ולהנחות את צבאה החדש של גרמניה. פילאטיס ויתר על ההצעה והחליט לנסוע לארה"ב שם פגש את אשתו קלרה ויחד איתה הקימו את הסטודיו הראשון בניו יורק בשנת 1926.

את הסטודיו פקדו מכובדי האליטה של ניו יורק, אנשים מוכרים, שחקנים, פעלולנים ובעיקר רקדנים מקצועיים כמו מרטה גרהם ג'ורג' באלנשין, טד שון ועוד. אנשי המחול אימצו את שיטת הפילאטיס אשר נתנה להם מענה והביאה לחיזוקם תוך כדי הארכה והשמת דגש על גמישות מה שגם הביא לשיפור היכולת הביצועית שלהם. בנוסף שיפר והקל על כאבים מפציעות והביא לשיקום מנזקי הריקוד.